אפתח בכך שאומר שכל מה שעשיתם עד היום עם הילד או הילדה שלכם היה למעשה הכנה לכיתה א. האם סיפרתם לילדתכם הקטנה סיפור? מעשה זה משמש הכנה לכיתה א. שוחחתם עם הזאטוט שלכם על ההבדל בין כעס לבין דאגה? זה הכנה לכיתה א. שיחקתם טאקי? זה הכנה לכיתה א. לעומת זאת אם נתתם לילד הרגשה שהציור שלו אינו מספיק טוב, גם זה הכנה לכיתה א, אבל במובן שלילי.
אבל בעצם כשאתם מדברים על הכנה לכיתה א, אתם חושבים על לימוד קריאה וכתיבה, נכון? בסדר, אז אני אתייחס לזה. אני מוכרחה לציין שיש לי רגשות מעורבים בנושא הזה. מצד אחד אני מבינה את השאיפה של ההורים שהילד יחווה הצלחות בבית הספר מן ההתחלה; שלא יהיה מאחור; שיתחיל את בית הספר ברגל ימין. אמר לי פעם אב שאחרי החוויה האיומה שהייתה לו עם הבת הבכורה, הוא לא ייתן לזה לקרות שוב, ואת הילדים הבאים הוא ילמד לקרוא לפני שיגיעו לבית הספר!!! מצד אחר אני חושבת שאולי מוקדם מדיי להכניס את הילדים ללחץ עוד לפני שהגיעו לבית הספר ולתת להם להרגיש שהם כבר במרוץ וכבר שופטים אותם ומודדים אותם. הרי אם יתנו להם זמן "להבשיל", הם ילמדו לקרוא בלי שום בעיה.
אז איך מוצאים את שביל הזהב? תחילה כדאי לדעת מה משרד החינוך מצפה מילד שעולה לכיתה א. אין מצפים שהילד יֵדע לקרוא. הילד אמור ללמוד לקרוא במהלך כיתה א. אבל הוא כן אמור לדעת דברים הקשורים לקריאה.
בדברים אלה עוסקים במדור "אי האותיות" של "הסוד של מיה" ואפשר בהחלט לחזק אותם במשחקים נוספים עם הילד.
- מודעות פונולוגית - זה השם המקצועי של המודעות של הילד לצלילים שמהם המילה מורכבת. למשל, הילד אמור לדעת לזהות את הצליל שבו המילה מתחילה ואת הצליל שבו היא מסתיימת. המילה סֵפֶר מתחילה בצליל סֵ ומסתיימת בצליל ר. שחקו עם הילדים. אל תשבו ותעשו להם "שיעור". אפשר לשחק למשל בזמן נסיעה במכונית. אפשר לשאול: איזה בעל חי מתחיל בצליל דֹ (דוב)? מה מתחיל בצליל חִ? השם של מי במשפחה מתחיל בצליל יו? באיזה צליל מסתיים השם שלי? שלך? של אבא? איזו מילה מתחילה כמו המילה תינוק (זו שאלה קשה יותר כי צריך לעשות כאן שתי פעולות: לזהות ש"תינוק" מתחיל בצליל תִ, ולמצוא מילה נוספת המתחילה באותו הצליל, למשל תקרה).
- שמות האותיות - הילד אמור להכיר את שמות האותיות. הוא אמור להיות מסוגל לקשר בין שם האות לבין הצורה שלה. להצביע על אות ולומר את שמה. כדאי להתחיל בשמות בני המשפחה ואפשר לשחק במשחקי זיהוי אותיות - בשלטים ברחוב, בספרים, על אריזות של מוצרי מזון ובכל מקום שיש בו מילה כתובה.
- צלילי האותיות - הילד אמור לדעת לקשר בין האות לבין הצליל שלה. למשל, להבין שהאות סמך אחראית לצליל ס. הוא צריך לענות על שאלות כמו: באיזו אות מתחיל השם רועי? איזו מילה מתחילה באות ג? גם אלה משחקים שאפשר לשחק עם הילד בזמן נסיעה במכונית.
כאמור בכל המיומנויות האלה ובמיומנויות נוספות עוסקים בהרחבה ב"הסוד של מיה".
-
ומה אם הילד אינו אוהב את המשחקים האלה ואינו שולט בשמות האותיות ובצליליהן? תחילה מומלץ לוודא שיש לילד מיומנויות בסיסיות כמו הבחנה שמיעתית והבחנה חזותית.
-
הבחנה שמיעתית - הילד אמור להיות מסוגל להבחין בין הצלילים השונים בשפה: להבחין בין מילים הנשמעות דומות ובין צלילים הנשמעים דומים. בין הצליל ג לבין ק; בין צ לבין ס או ז; בין ב (b) לבין פ (p) ובין הצליל v ל- f. אם הילד אינו מסוגל להבחין בין הצלילים האלה, צריך לבדוק את השמיעה שלו ולעבוד אתו על ההבחנה הזאת.
חרוזים: הילד אמור לדעת מה מתחרז (למשל: חלון-בלון) ומה אינו מתחרז (למשל: חלון-חתול). שחקו בהמצאת חרוזים.
-
הבחנה חזותית - הילד אמור להיות מסוגל להבחין בין צורות הנראות דומות ובין אותיות הנראות דומות: בין ח לבין ה, בין ב לבין כ. גם זה תנאי ליכולת ללמוד לקרוא, ואם יש קושי - חשוב לעבוד עליו. (לעומת זאת אם הילד כותב בכתב ראי - כלומר כותב את האותיות הפוך מבחינת שמאל-ימין - אין צורך לעבוד על זה. מדובר בבשלות נוירולוגית שתסתדר מעצמה.)
מעבר לזה כדאי לשוחח עם הגננת, ואם לדעתה יש בעיה - אפשר לפנות לעזרה מקצועית. אם לדעתה אין בעיה - הירגעו. רק אל תיכנסו ללחץ. הלחץ שלכם עלול לגרום נזק לילדכם.
- ומה על לימוד הקריאה עצמה? אני אישית חושבת שממש אין צורך ללמד את הילד לקרוא לפני הגיעו לכיתה א. למה למהר? אם אין בעיה נוירולוגית, כמו לקות למידה או משהו אחר, הילד ילמד לקרוא! יש ילדים שלומדים מהר יותר, ויש ילדים שלומדים לאט יותר – אבל כל הילדים שהתפתחותם תקינה לומדים בסופו של דבר. ואם יש בעיה, למשל חשש ללקות למידה - צריך לטפל בבעיה ולא להקדים את לימוד הקריאה!
- ואם הילד שואל ומתעניין ורוצה ללמוד לקרוא? יש ילדים שתופסים את הקריאה לבד, מעצם העיסוק באותיות. הם סקרנים, הם שואלים והם מצליחים לתפוס בעצמם את העיקרון העומד בבסיס הקריאה. אין שום בעיה לענות על שאלותיהם ולעודד אותם במחקר האישי שלהם. אינני מודאגת שהם ישתעממו בבית הספר: יהיה להם כיף לחזור על המוכר, ויש עוד הרבה דברים אחרים במהלך הלימודים בבית הספר.
שלכם,
עפרה