אתם מארחים חברים בביתכם והם מספרים לכם על נפלאות הילד הגאון שלהם: "הוא כבר יודע לספור עד 200! אתמול הוא חישב בעצמו כמה זה 3 כפול 7, ובכלל, בלילות הוא סופר כבשים ומעלה בחזקת 2." ומה אתכם? הילד החמוד שלכם כבר מכיר כמה מספרים ואולי כמה צורות וזהו. מה יהיה??? קודם כול תירגעו! הכול בסדר. כל ילד מתקדם בקצב שלו ובשיטה המתאימה לו (וחוץ מזה יש לי הרגשה שהחברים שלכם קצת מפריזים...).
אבל בואו נחשוב לרגע על הנושא הזה: מתמטיקה וילדים. האם אתם יכולים לעשות משהו כדי לפתח אצל הילד שלכם את תחום המתמטיקה? לדעתי כן.
המסר העיקרי שלי אליכם הוא זה: מתמטיקה היא חלק מהחיים. מדובר בעולם שלם של מושגים המסייעים לנו בחיים: במנייה, בהשוואת כמויות, בזיהוי צורות במרחב ובמדידות. בקיצור, צאו מהמספרים והתחילו לחשוב על החיים עצמם! הציבו לעצמכם מטרה - לנצל אירועים רגילים כדי להקנות לילד שלכם כלים לחשיבה כמותית. אחרי הכול, שתיים ועוד שתיים זה לא רק תרגיל, זו גם דרך להתמודד עם העולם.
- המתמטיקה נמצאת בחיי היום-יום! יש מילים רבות בשיח היומיומי שהן חלק מעולם המתמטיקה. השתמשו בהן בשיח עם הילד: יותר, פחות, שווה, נמוך, גבוה, הרבה, מעט. אלה הן מילים העוזרות להבחין בין כמויות לגדלים. עזרו לילד שלכם ללמוד ששלושה עכברים הם תמיד יותר משני פילים, למרות גודלם של הפילים.
- מתחילים בשיר! נכון שזה לא העיקר אבל זהו חלק חשוב ובלתי ניתן להפרדה: כדי שהילד שלכם ילמד לספור, הוא צריך קודם לדעת את שמות המספרים ואת הסדר שלהם או במילים אחרות - "לשיר" את המספרים. דבר נפלא קורה בלימוד מתמטיקה: יש גרסה אחת שכולם יודעים וכולם מכירים, והיא תמיד נכונה. האם אתם מכירים עוד תחום בחיים שזה קורה בו? ולכן "שיר המספרים" (הספירה הרגילה מ-1 והלאה) הוא מרכיב חשוב המקנה ביטחון ומעורר בילד שאיפה להגיע ליעד מוגדר ומדויק.
- מראים באצבע! לאחר שילמד ילדכם לשיר את המספרים, הוא יוכל להתחיל למנות ממש: להצביע בכל פעם על עצם אחד ולומר את המספר. כך אפשר למנות מדרגות, תפוחים, סוכריות או מלפפונים. ובמלים "מקצועיות" יותר: הילד לומד לבצע התאמה חד-חד ערכית בין שם המספר לעצם הנמנה. אפשר למנות קבוצות של עצמים מאותו הסוג ואפשר למנות קבוצות שונות של עצמים השייכים לקבוצה משותפת רחבה יותר. לדוגמה, שואלים את הילד: כמה ירקות יש בקערה? והילד מבין שעליו למנות יחד את העגבניות, המלפפונים, הפלפלים והצנוניות.
- אל תשכחו את המשולש! במתמטיקה יש לא רק מספרים אלא גם עולם שלם של צורות וגופים. אפשר להכיר אותם דרך התנסות בחיי היום-יום. למשל: בבנייה בפלסטלינה, באפיית עוגיות בצורות גאומטריות, במשחק בחול ובחיתוך ירקות. דרך הנגיעה בעולם המוחשי יהיה אפשר בעתיד לחשוב על הצורות באופן מופשט.
- מהי הצורה שלך? למדו את הילד להרכיב ולפרק צורות : לדוגמה, אפשר לפרק ריבוע לשני משולשים, ויש מקרים שבהם מצמידים שני משולשים ונוצרת צורה חדשה, למשל, ריבוע או מעוין. למדו את הילד שלכם להסתכל בגמישות על המרחב.
- הדרך היא הקובעת! השתמשו בבית ובדרך אליו כנקודת התייחסות ולימדו יחד עם ילדכם כיצד אפשר להגיע לאותו מקום בדרכים שונות: מקצתן קצרות ומקצתן ארוכות. בדיקת הדרך בין העץ לבית ובין הגן לבית יכולה להיות שיעור נפלא במדידת אורך ובהקניית המושגים רחוק לעומת קרוב או ארוך לעומת קצר.
לסיום, אני מקווה שכעת אתם חשים שהעיסוק במושגי יסוד במתמטיקה יכול להיות מהנה, שהשתכנעתם שכדאי לשים לב להזדמנויות שהחיים מזמנים לכם כדי
לפתח את היכולות המתמטיות של ילדכם ושהבנתם שגם ילדים בגיל הגן יכולים להתחבר באופן טבעי לנושא.
שלכם,
עפרה