קסם היצירה

כשאני מדברת על יצירה, אני מתכוונת לכל מה שקשור לעשייה של משהו חדש שלא היה קודם. היצירה יכולה להיות בתחום הציור, הפיסול, הבישול, ההדבקה, הסיפור והבנייה. מלאכת היצירה והעיסוק בה חשובים מאוד הן להתפתחות המוטורית של הילד והן ליכולות נוספות, שהן הרבה מעבר לנייר הצלופן שאתם גזרתם או הדבק שמרח הילד שלכם על המשטח. אני ארצה לדבר גם על יצירה באמצעות המחשב, וזאת לקראת פעילות שאנחנו משיקים ב"הסוד של מיה" לכבוד הקיץ במסגרת קייטנה - פעילות שעניינה יצירה מיוחדת במינה: קומיקס.

• לעסוק בחומר! היצירה היא הזדמנות מעולה לגעת בעולם החומרים העומד לרשותנו: לגזור, להדביק, לערבב, ללוש ועוד הרבה דברים מלכלכים. (אל תשכחו שלמילים "גזור" ו"הדבק" יש גם משמעות אחרת מזו שבמסמכי Word...). ההתנסות ביצירה היא הזדמנות טובה לאפשר לילדנו לגעת בחומר ולעסוק בו. יש משהו בפלסטלינה שהוא שווה הרבה יותר מכל לחיצה על מקש ENTER במחשב. הסבו את תשומת לבו של הילד להבדלים בין חומרים שונים ולתחושות שמעורר המגע בהם. שימו לב למגע של הקצפת לעומת מגע הבצק ומגעו של צמר הגפן לעומת מגע הקרטון. הבחינו בין חומר רך לקשה, בין חלק למחוספס ובין דליל וצמיגי לנוזלי או מוצק. ובהזדמנות זו אל תשכחו לומר את המילים האלה, ולקרוא לדברים בשמם.
• הפעילו את הדמיון!.... בשביל הילד, הקופסה של שואב האבק יכולה להיות ספינה או חללית. הדבר הזה שהוא עשה, משטח הקרטון שעליו הוא הדביק חתיכות של פלסטלינה ובמבה - בעבורו זה עולם שלם של יצורים דמיוניים החיים בעולם משלהם. הקסם ביצירה הוא שבמהלך הפעולה הפיזית של ההדבקה והגזירה מתקיימת בדמיון של ילדכם התרחשות מקבילה. תנו לדמיון שלו לעוף! עופו גם אתם יחד אתו!
• ומה בנוגע לתכנון?? בעבודת יצירה יש אפשרות לבדל את מלאכת התכנון מן העשייה הספונטנית והאינטואיטיבית של הילד. ילדים קטנים אינם נוטים לתכנן אלא יוצרים באופן חופשי, ואולם ככל שהילד גדל, אפשר לעודד אותו לתכנן לפני שהוא מתחיל לעשות. אם מביאים לילד נייר צלופן כחול ומציעים לו לעשות ים, אפשר לשוחח אתו תחילה: מה יש בים? האם הוא רוצה ליצור גם חוף ים? אילו חומרים נוספים הוא צריך? וכדומה. אם מבשלים משהו, תחילה צריך להכין את החומרים – גם זה תכנון. כשהילד יהיה הרבה יותר גדול, הוא יצטרך ללמוד לעשות את השיחה הזאת כדיבור פנימי, אך בשלב זה אתם מוזמנים לסייע לו בתהליך. אבל זהירות! אל תהרסו את הכיף של היצירה ואל תהפכו את הפעילות לשיעור בית ספר! גם לנו זה כיף לפעמים "לזרום" עם החומר בלי תכנון מוקדם...
• לדבר על זה! דווקא כשהידיים עסוקות, הפה חופשי יותר. מלאכת היצירה משמשת הזדמנות מעולה לדיבור. הפעם אינני מתכוונת לדיבור שנועד לשפר את אוצר המילים ואת כושר הביטוי, אלא להזדמנות לדבר על רגשות, על חוויות אישיות, על רצונות, על דברים שכלל אינם קשורים ליצירה עצמה. איכשהו, כשתשומת הלב ממוקדת בידיים, נוצרת הזדמנות לשיח אחר - שיח אינטימי, גלוי ושקט של הילד שלכם אתכם.
• הילד שלי אמן! הילדון הביא לכם משהו פרי יצירתו ואתם אמרתם לו "איזה יופי" והמשכתם הלאה? חבל, הפסדתם! הוא יודע שלא ממש התכוונתם לזה. החמיאו לילדכם אפילו אם זה נראה קשקוש מקושקש: החמיאו על בחירת הצבע, על העיגולים היפים, על השילוב בין שני הצבעים, ואם לא מצאתם על מה... החמיאו אפילו על בחירת הדף (גודל, צבע). אל תשאלו "מה זה?" "מה ציירת?" לעתים הוא עצמו אינו יודע. ועוד דבר: הילדונת שלכם ציירה ציור? אתם אחראים לפרסומו. הראו אותו לאחרים, תלו אותו על המקרר, דברו עליו בנוכחותה ורוצו לספר לחבר'ה. זה חשוב ותורם לביטחון שלה וגם ישמש לכם מקור גאווה. ואם כבר עוסקים בפרסום, הנה הזדמנות טובה ללמד את ילדכם לחתום בשם שלו על ציור. מי יודע, אולי עוד הרבה שנים ציור זה יהיה שווה הרבה כסף ... בכל מקרה, הציור יהפוך לזיכרון ילדות מתוק.

עכשיו אני רוצה להפנות זרקור להזדמנות שהקייטנה של "הסוד של מיה" נותנת לילדים בחופשת הקיץ: כלי ליצירת קומיקס! (ויש גם תחרות – הפרס הראשון הוא קונסולת WII). כלי הקומיקס הממוחשב שלנו מאפשר לילד ליצור סיפור אמיתי הבנוי מסצנות שונות ובו מגוון דמויות ועלילה מפותלת ככל שדמיונו מאפשר. המגוון הרחב של רקעים, דמויות, חפצים, חיות וצמחים מאפשר גם למי שאינו צייר דגול ליצור רצף סיפורי. הנה כמה הערות על נושא זה.

• כל המשפחה ביחד! את הקומיקס יכולים ליצור יחד כמה בני משפחה. הילד הקטן שלנו הרי ממילא עדיין אינו יודע לכתוב, ולכן את הכיתוב בקומיקס צריך לעשות הורה, אח או חבר. זו הזדמנות נפלאה לעשייה משמעותית של צוות רב-גילי! רק אל תיסחפו: תנו לילד להוביל. אם זה ממש מגרה אתכם ליצור בעצמכם, שבו בלילה, אחרי שהקטנצ'יק הלך לישון, והכינו לו סיפור משלכם...
• בין דיבור למחשבה! יצירות הקומיקס מאפיינות דמויות מצוירות עם בועיות דיבור או בועיות מחשבה. זוהי דרך נפלאה ללמד את ילדנו על ההפרדה בין "מה שאני חושב" לבין "מה שאני אומר". לא כל מה שאנחנו חושבים אנחנו אומרים, ולפעמים איננו אומרים את מה שאנחנו חושבים. אתם יכולים לשוחח על כך עם ילדכם.
• מנפלאות הטכנולוגיה! נצלו את היתרונות הטכנולוגיים שהכלי מקנה לכם: הגדילו והקטינו את הדמויות ואת האובייקטים האחרים; סובבו אותם משמאל לימין, השכיבו אותם, הזיזו אותם; אם דמות אחת מסתירה את האחרת - שנו את הסדר. יש אפשרויות רבות כל כך - נצלו אותן!!!

שלכם,
עפרה