- תנו לתהליך זמן! כניסה לגן חדש, ממש כמו כניסה למקום עבודה חדש או לבית-ספר חדש, היא תהליך. היום הראשון אינו מנבא מה יהיה ביום השני. הדבר נכון הן לחיוב והן לשלילה. קושי יכול לצוץ אחרי יומיים, והקלה יכולה לבוא אחרי שלושה. מדובר בתקופת הסתגלות שאורכה משתנה מילד לילד. זה יכול להימשך ימים, שבועות או אפילו חודשים. היו סבלניים: תנו לילד את הזמן שהוא צריך, ובעיקר - תנו לעצמכם זמן.
- כל ילד ודפוס ההתנהגות שלו! דווקא מתוך החיפוש אחר חוקיות וכללים אחידים אנחנו עלולים לאבד את היכולת להבחין בדפוס האישי של הילד. כל ילד והסיפור שלו: יש מי שמיד מתחבר ומוצא חברים חדשים, יש מי שבודק את השטח, לומד ומתבונן ורק אז מתחיל ליצור חברויות חדשות, ויש ילדים שמתחברים בעיקר אל הגננת ורק בעזרתה הם מתקרבים לילדים אחרים.
- לא להשוות! אל תתנו לילד דוגמאות מילדים אחרים. "תראה, יובלי, איך רועי נכנס לגן בלי לבכות כמו ילד גדול..גם אתה יכול...". יש להתייחס לתגובה של הילד עצמו ללא השוואה להתנהגותם של ילדים אחרים.
- מה שלי ומה של הילד? פעמים רבות רגעים כמו כניסה לגן חדש מעלים בכם תחושות הקשורות לחוויות שלכם, ההורים. החוויות מתחברות לשאלות של כניסה, קבלה והשתייכות. הסיטואציות האלה עלולות ליצור בלבול בין החוויה שלכם לבין זו של ילדכם. נסו ככל הניתן להפריד בין השתיים. גננת בכירה סיפרה לי פעם שבעיות הפרידה וקשיי ההסתגלות של הילד הם פעמים רבות תוצאה של הורים חרדתיים ודאגניים יתר על המידה. דעו לשחרר. אל תלבו את הדרמה. גם אם הילד בוכה בעת העזיבה – היו נחושים, חבקו אותו, אמרו שלום והדגישו שמאוחר יותר תבואו לאסוף אותו. ברוב המקרים שתי דקות אחרי דרמת הצעקות הוא כבר יצחק וישחק בקוביות עם שתי הבנות בפינה...
- הקשיבו לסיפור של הילד ושימו לב לסימנים! חשוב לנו, ההורים, להקשיב לסיפור שהילד מספר לנו, לא במילים דווקא. לא כדאי לתחקר את הילד, כי ברוב המקרים בדרך זו אנחנו מעבירים לו את החששות ואת הדאגות שלנו. כדאי להיות ערים לסימנים שונים, כמו שינויים בהתנהגותו של הילד: האם הילד עצבני? משתולל יותר? אינו אוכל? מתקשה להירדם? או שמא הוא שקט יותר בהשוואה לזמנים רגילים? אם אתם חוששים שהגננת אינה טובה מספיק או שאין לילד חברים מתאימים בגן, אבל הילד נראה שמח ומאושר, הסירו את החששות מלבכם. היזהרו ממסקנות נחרצות ומוקדמות מדיי: זה טוב, זה רע, זה מתקדם וזה תקוע. תנו לילד למצוא את מקומו במקום החדש.
היחסים עם הגננת
לסיום, הייתי רוצה לייחד כמה מילים לנושא שמטריד הורים רבים והוא מערכת היחסים עם הגננת האם להציק בטלפונים? האם אנחנו מנדנדים? אולי בכלל המחיר של הקושי אצל הילד הוא מחיר שצריך לשלם אותו?
- דברו אמת. בשיחה המקדימה עם הגננת תארו לה את הילד, שאלו מתי ניתן להתקשר אליה, שתפו אותה בחשש שלכם מקשיים ופרטו את הקשיים. אם לא בדקתם אצל מומחים, אל תתנו כותרות: הילד שלי הוא היפראקטיבי, הילד שלי חולמני, הילד שלי מרביץ. תנו לגננת להכיר אותו. כמובן אל תעשו אידיאליזציה של הילד. בנו מערך ציפיות ברור, הגיוני ומציאותי לשני הצדדים.
- אמצו סגנון דיבור פתוח עם הגננת. אם לא תאיימו על הגננת ותתנו לה להרגיש שאתם שותפים, יש סיכוי הרבה יותר גדול שהיא תשתף אתכם באמת. גם אם יש לכם ביקורת, נסו לא להיות ביקורתיים אלא שותפים. הציעו עזרה והעלו רעיונות. גננת שניתן לדבר אתה בצורה זורמת ופשוטה היא שותפה אמתית! היא זו שתגיד לכם: "כן, הילד היה עצוב כל היום ולא שיחק. האם קרה משהו בבית?"
- אם אתם מקבלים תשובות שטחיות, נסו לשאול שאלות מפורטות: מה היה טוב מאוד? מה עשה הילד? האם הוא שיחק? עם מי הוא שיחק? ככל שהשיחה עם הגננת תהיה פתוחה יותר, כך יוכח שהגן הוא כזה שרואה את טובת הילד.
- שימו לב לתהליך לאורך זמן! האם מתקיים תהליך? האם יש שינויים? נסו לראות כל הזמן את התמונה השלמה: מה הילד עושה ומה קורה לקשיים בטווחי זמן של שבוע או שבועיים.
- שימו לב לסימני אזהרה שונים: הילד לא נרגע, הוא בוכה כל הזמן, הילד מפסיק לאכול, הילד חוזר לעשות במכנסיים. שתפו את הגננת והתייעצו אתה.
- דברו עם הגננת אחרי חודש וחצי. כחודש עד חודשיים מתחילת הלימודים קבעו פגישה עם הגננת ושוחחו עמה בנחת על הילד שלכם. חשבו בבית על הנושאים לשיחה, והכינו שאלות או מידע שיסייעו לילד שלכם בגן.
- גם הגננת זקוקה לחיזוקים! חפשו את הדברים הטובים בגן והחמיאו לגננת. היא עובדת קשה ומגיעה לה מלה טובה. זכרו, גננת שמחה – טוב לילד!
שלכם,
עפרה
|
מומלץ להתיידד עם הגן דרך מצלמה! קחו את הילד לסיור בגן. בקרו בפינות השונות, בחצר ובמתקנים. בעודכם מטיילים בגן, הוציאו מצלמה וצלמו את הילד בסביבה החדשה. צלמו גם את הגננת וילדים אחרים. בבית התבוננו יחד עם הילד בתמונות וספרו את סיפורן: כאן המטבח, כאן הספרייה, זו הגננת, ומי הילד הזה? חזרה על הסיפור ושיתוף הילד בו יעזרו להפוך את הגן לאט לאט למקום מוכר בשגרה של הילד. אינני מבטיחה שדרך זו תפתור את כל הבעיות, אבל היא בהחלט יכולה לסייע.
הגן שלנו סגור.
לא כל כך שייך לנושא אבל הזדמנות לשמוע שוב את השיר המקסים הזה...
|